המלכודות של תרבות
הורות היא מערכת יחסים דינמית הדורשת תקשורת והבנה. כאשר קיימת תרבות האשמה, הורים ממהרים לזהות טעויות או טעויות ופחות נוטים להתמקד בחוזקות ובהצלחות של ילדיהם. תרבות האשמה גם יוצרת סביבה שבה הורים נוטים יותר להיות ביקורתיים כלפי מעשי ילדיהם, מה שעלול להוביל למערכת יחסים הרסנית בין הורה לילד. בתורו, ילדים עשויים להיות פחות נוטים לחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם עם הוריהם. תרבות האשמה יכולה גם להשפיע לרעה על האופן שבו הורים מתקשרים זה עם זה. לעתים קרובות זוגות מוצאים את עצמם מאשימים זה את זה בטעויות הוריות ופספוסים, שעלולים להוביל לבעיות במערכות יחסים וטינה בין ההורים. כאשר הורים ממהרים להאשים זה את זה בטעויות הוריות, ילדים עשויים לראות גם את מערכת היחסים בין הוריהם כשלילית ולא תומכת.
כיצד האשמה יכולה להשפיע לרעה על הורות
תקשורת היא חלק חשוב בכל מערכת יחסים, אך היא חשובה במיוחד כאשר מגדלים ילדים. אם קיימת תרבות של האשמה בבית, סביר להניח שהורים יעבירו את רגשותיהם זה עם זה או עם ילדיהם. זה יכול להוביל לבעיות ורגשות לא פתורים שיכולים להשפיע לרעה על היחסים בין ההורה לילד. כאשר הורים ממהרים להאשים זה את זה בטעויות הוריות, ילדים עשויים להיות פחות בוטחים בהוריהם כאשר הם זקוקים לתמיכה. ילדים שתופסים את הוריהם כלא תומכים עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לעסוק בהתנהגויות מסוכנות או לקיים יחסים לא בריאים ככל שהם מתבגרים. הורים עשויים גם לחוש טינה כלפי בן הזוג ועבור האחריות הנוספת הנלווית להורות. לדוגמה, אם הורה מרגיש שהוא תמיד מטיל משמעת על ילדו על עשיית טעויות, הוא עלול להתמרמר כלפי בן הזוג על כך שלא עשה את חלקו ההוגן. הורים שמתמרמרים זה כלפי זה נוטים פחות ליצור בבית סביבה חיובית ותומכת שתועיל לילדיהם.
הכרה בתרבות האשמה
דרך מהירה לזהות תרבות האשמה בהורות שלך היא לחשוב על איך אתה ובן זוגך מגיבים כאשר ילדיך עושים טעויות. אם הורה ממהר להטיל את האשמה על ילדיו על כך שלא פעלו לפי כלל או שלא עמדו בציפייה מסוימת, יש סיכוי טוב שקיימת תרבות האשמה. הורים הממהרים להאשים את ילדיהם נוטים לעתים קרובות פחות להתמקד בנקודות החיוביות של מעשיו של ילדם או להפגין הערכה לנקודות החוזק של ילדם. גם הורים שממהרים להטיל אשמה מתקשים בדרך כלל להכיר בטעויות ההורות שלהם, שעלולות ליצור דינמיקה לא בריאה בין הורה לילד. מצד שני, הורים שפחות נוטים להאשים את ילדיהם נוטים יותר להכיר בטעויות ההורות שלהם, מה שיכול לעודד את ילדיהם להיות פתוחים יותר עם הוריהם כאשר הם זקוקים לעזרה או תמיכה.
אסטרטגיות לפיתוח סביבת הורות חיובית יותר
חשוב להיות מודעים לסגנון ההורות שלכם ולמלכודות הנלוות אליו. אם אתם מוצאים את עצמכם מאשימים לעתים קרובות את ילדיכם כאשר הם עושים טעות או כאשר הם אינם עומדים בציפיות שלכם, אתם עשויים להפיק תועלת מהערכה מחדש של סגנון ההורות שלכם. הורים שמזהים את הנטיות שלהם לתרבות האשמה עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לשנות את סגנון ההורות שלהם כדי לקדם מערכת יחסים חיובית יותר עם ילדיהם.
הבנת ההשפעה של האשמת ילדך
כאשר הורים מאשימים את ילדיהם בטעויות או פספוסים שלהם, זה לרוב תוצאה של תסכול וחוסר הבנה. הורים שממהרים להאשים את ילדיהם עשויים שלא להכיר בכך שהם עושים זאת מכיוון שהם מתוסכלים מתגובת ילדם למצב. להורה, זה עשוי להיראות כאילו ילד אינו לוקח בעלות על הטעות שלו כאשר הוא לא מכיר מיד בכך שעשה טעות. עם זאת, ילדים עשויים להגיב אחרת ממה שהוריהם מצפים, מכיוון שהם עדיין מפתחים את הכישורים להתמודד עם מצבים כמבוגרים. להאשים את ילדכם בטעויותיו יכולה להיות השפעה משמעותית על הערך העצמי והביטחון העצמי של ילדכם. כאשר ילדכם מרגיש שמאשימים אותו במשהו שהוא לא עשה, יכול להיות לו קשה לקחת בעלות על הטעות שלו ולתקן את ההתנהגות בעתיד. במקרים מסוימים, האשמת ילדכם עלולה אפילו להוביל לרגשות בושה. הורים הממהרים להאשים את ילדיהם בטעויותיהם עלולים ליצור סביבה שבה ילדם חש בושה על מעשיהם.
למה להאשים את עצמך זה לא מועיל
למרות שזה עשוי להיות מפתה להאשים את עצמך בטעויות או פעולות מוטעות בהורות, זה לא מועיל לעשות זאת. הורים שממהרים להאשים את עצמם בטעויות ההורות שלהם עלולים גם למהר להתנצל בפני ילדיהם. התנצלויות יכולות להיות כלי מועיל כאשר משתמשים בהן בצורה הנכונה, אך הן יכולות גם להזיק כאשר משתמשים בהן לעתים קרובות מדי. הורים שממהרים להתנצל בפני ילדיהם על טעויותיהם עלולים לשלוח את המסר הלא נכון. ילדים צריכים לדעת שהם מסוגלים לעשות טעויות ושהטעויות האלה לא הופכות אותם לאנשים רעים. האשמת עצמך בטעויות ההורות שלך יכולה גם ליצור סביבה שבה ילדך מרגיש בושה לבקש את עזרתך או מרגיש שהוא זקוק לתמיכה. ילדים שנדחים כל הזמן על ידי הוריהם בגלל שהם מבקשים עזרה נוטים פחות ללכת להוריהם לתמיכה כשהם זקוקים לה.